לקויות למידה אצל מחוננים – מסתבר שיש דבר כזה

ישנם סוגים שונים של לקויות למידה. לקויות למידה מלוות בקושי מסוים בתחום כלשהו, בין אם בקריאה, בכתיבה, בחשיבה מתמטית ואפילו בשפה, שאליו יכולים להיות נלווים קשיים נוספים בתחומים אחרים, כמו בתחום הנפשי, החברתי וההתנהגותי וגם הרגשי. הליקוי מתגלה כאשר ישנו פער בין יכולתו האינטלקטואלית של הילד לבין ההישגים הלימודיים שלו. הליקוי יכול לבוא לידי ביטוי בדרגות חומרות שונות, מה שמקשה פעמים רבות על זיהויו בצורה המדויקת ביותר.

תפיסתו של המחונן בקרב המומחים עד לפני מספר שנים

עד לפני מספר שנים סברו המומחים כי לא ניתן לאפיין ילד מחונן ככזה הסובל גם מלקות למידה. הסטריאוטיפ המקובל היה עד אז שילדים מחוננים הם בעלי כישורים ומיומנויות רבות, ברמה הגבוהה מזו של ילדים שאינם מחוננים/כלל האוכלוסייה, בעוד שלקויות למידה אופייניות ילדים שאינם מחוננים, שהישגיהם נמוכים. מבחני המחוננים או מבחני האינטליגנציה, שהיו מקובלים במאה הקודמת בשנות ה-20, הגדירו את הילדים המחוננים ככאלה שהינם בעלי הישגים גבוהים מאד, הן במבחנים עצמם והן במסגרת הלימודים בבית הספר. לקויות למידה מתייחסות, כאמור, לפער שבין הרמה השכלית של הילד לבין ההישגים שלו, כך שבפועל העניין מתנגש וכלל לא אפשרי (כאמור, ילדים מחוננים הם בעלי הישגים גבוהים).

תפיסתו המחודשת של המחונן

כיום, התפיסה היא שונה. התפיסה כיום היא שהאינטליגנציה מתייחסת למכלול של יכולות. ולכן, ילד המציג יכולות ברמה גבוהה מאד בתחום מסוים, ייתכן ויציג יכולות בתחום אחר ברמה נמוכה. מכך, ניתן להסיק כי לקויות למידה אצל מחוננים הן בהחלט אפשרויות. תאוריות מסוימות, כמו זו של ווסט משנת 2000, קושרות אף את הקשר שבין כישרונותיהם המיוחדים של הילדים המחוננים לבין לקות הלמידה. התיאוריה של ווסט מזכירה מדענים נחשבים ובולטים, כמו איינשטיין ואחרים, שהצליחו מאד בתחומם אך "סבלו" מקשיים בתחומים אחרים, למשל, קושי בעיבוד שפתי, קושי בהשתלבות המערכת הבית ספרית ועוד. ההסבר לכך מציג הן את היכולת הגבוהה והן את הקושי ככאלה המגיעים מאותה יכולת שכלית אחת, הקשורה לתפקודו של המוח. מוח, שמפותח מאד בתחומים מסוימים, איננו יכול להיות מפותח בדיוק באותה המידה בתחומים אחרים.

זיהוי ילדים מחוננים בעלי לקויות למידה

לא ניתן לדעת כיום במדויק מהם מאפייני אוכלוסיית הילדים המחוננים הסובלים מלקויות למידה שונות. מספר מצומצם של ילדים מחוננים עם לקויות למידה זוכים לקבל את הסיוע המתאים להם, סיוע המתייחס, בין היתר, לחריגות הכפולה שלהם (היותם מחוננים וגם סובלים מלקות למידה). מבחני האינטליגנציה הפרטניים אינם עוזרים בזיהוי לקויות למידה אצל מחוננים ולרוב מאבחנים אותם כשצצים קשיים שונים. פעמים רבות נתפסים ילדים אלה, בטרם אבחונם ככאלה הסובלים מלקות למידה, כעצלנים, כבעלי דימוי עצמי נמוך ואפילו כחסרי מוטיבציה. זיהוי הקושי בשלבים מוקדמים יכול לסייע משמעותית לאותם ילדים, המהווים, כך משערים, בין 5 ל-10 אחוז מכלל הילדים המחוננים.