למה חשוב לאבחן מְחוֹנָנוּת?

כל ילד שמתפתח באופן שאינו מאפיין את שאר בני גילו – ראוי לאבחון ולהערכה, כדי שאפשר יהיה להתערב בטיפוחו מוקדם ככל האפשר, באופן שהולם את מצבו ההתפתחותי ואת צרכיו. ואם זה ברור לכולם באשר לילדים בעלי עיכוב התפתחותי, לא מן הנמנע שהדבר נכון גם לילדים בעלי יכולות מיוחדות.
יש שטוענים כי אין צורך לאבחן ילדים חכמים וסקרנים במיוחד, אם הם אינם חווים קושי בבית הספר, ונראים מאושרים במסגרת הרגילה בגיל שבו נהוג לאבחן מְחוֹנָנוּת. אולם גישה זו חוטאת לאמת, והאבחון בזמן חשוב מאין כמותו.

 

הנה כמה סיבות, הנשענות על עובדות מחקריות, לכך שחשוב לאבחן מחוננות בזמן:

1. בעיות שונות עשויות להופיע בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחותם של ילדים מחוננים שלא אובחנו, ולמעשה אינם זוכים למענה נכון לצרכיהם. למשל – ילד שבגיל צעיר כבר יודע לקרוא כמבוגר, אך הוא עושה זאת רק בבית ולא בבית הספר, משום שהוא אינו רוצה להצטייר כשונה משאר חבריו בני גילו; ילד שהלך בשמחה לבית הספר, אך במהרה החל להשתעמם בשיעורים, בטענה שלומדים בהם מידע שהוא כבר יודע ומכיר היטב; ילד שהוא אשף בחידות מורכבות, במבוכים, באמנות, בניסויים מדעיים, אך בחומר הנדרש ללמידה במסגרת הכיתתית הוא מתקשה.
2. לעתים הילדים המחוננים זוכים לפחות תשומת לב מילדים אחרים בכיתה, משום שהמורים סומכים עליהם שיסתדרו בכוחות עצמם, ולעתים המורים אף מנצלים את יכולתם כדי לסייע להם בהוראת הילדים האחרים. בסופו של דבר, במסגרת החינוכית הרגילה פונה המורה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר, וכך יוצא שהילד המוכשר נזנח, מקדים את זמנו, ונאלץ להמתין לאחרים ולהשתעמם.

3. מחוננים רבים סובלים מלקויות למידה שונות, למשל, קושי בסינון רעשים מהסביבה, כתיבה בלתי קריאה, טעויות כתיב ועוד. פעמים רבות היחס לילדים המחוננים, שאינם מאובחנים כמחוננים, ניתן תוך שימת דגש רב על ליקויי התפקוד הללו, במקום על כישרונם יוצא הדופן שמסתתר מאחורי הלקויות.

 

איך תדעו אם יש סיכוי שילדכם מחונן? הנה כמה סימנים טיפוסיים:

• הוא חוזר מיום הלימודים עייף בצורה יוצאת דופן, ומוטרד מאי הצלחה בלימודים.
• הוא עושה קישורים יוצאי דופן בין דברים והתרחשויות.
• הוא שואל שאלות שקשה לכם להשיב עליהן באופן טבעי.
• יש לו דמיון מפותח במיוחד, הוא מצחיק, ובונה מבנים ייחודיים.
• אוצר המילים שלו עשיר ומפותח למדי, כולל רעיונות וביטויים מפתיעים.
• יש במשפחה ילדים ובוגרים שאובחנו כמחוננים.

 

מה עושים כשהילד מתנהג כמחונן, אך לא עבר את המבחן לאיתור מחוננים של משרד החינוך?

סומכים על תחושת הבטן ההורית, ונבחנים שוב. מחקרים מראים כי תחושה זו פעמים רבות גוברת על יכולת השיפוט של מבחן המחוננים. איך זה קורה? בשל סיבות שונות שגורמות לנבחנים רבים להצליח במבחני יכולת פחות מהמצופה ומהפוטנציאל שלהם בפועל. למשל, כשהם נמדדים במסגרת קבוצתית ולא אישית; כשהם אינם מעוניינים לנחש; כשהם מסתירים את יכולותיהם מסיבות שונות; בשל קשיי עיבוד מידע (חזותי או שמיעתי), ושאר ליקויי למידה; בגלל חרדת בחינות; בגלל חוסר ניסיון והיכרות מראש עם המבחן שבו הם נבחנים.
מומלץ להתכונן למבחן בעזרת ערכת הכנה איכותית למבחן מחוננים של מכון המתמחה בהכנת ילדים למבחני מחוננים.

 

מה קורה כשמחונן ממשיך ללמוד במסגרת הרגילה, מפני שלא אובחן?

במצב כזה, הילד מסתפק בפחות מהטוב ביותר שלו, ומתרגל להימנע מאתגרים לימודיים. מאחר שקל להם מאוד בבית הספר, הם מתרגלים ללמידה נטולת מאמץ, וממשיכים בדפוס הימנעות ממאמץ זה גם מאוחר יותר בחייהם. לדוגמה, בבחירת מסלול הלימודים האקדמיים שלהם, וכן בעבודתם כאנשים בוגרים – מה שכמובן עלול להשפיע לרעה על סיכויים לממש את הפוטנציאל שלהם, ולגרום לכך שיתבגרו כאנשים בלתי מסופקים ובעלי תחושה של החמצה.