הוראה מותאמת אישית ואישיותית

כיצד ידע מדעי ממעבדות המחקר יכול להשפיע על חיי היום יום בבית הספר ובקידום ההוראה הכללית והמותאמת?
אחד מהתחומים החדשים במעבדות המחקר בשלושת העשורים האחרונים הנו חקר המוח.
מהפיכת חקר המוח פתחה בפנינו ממצאים רבים המשפיעים על חיינו ברבדים שונים ובטכנולוגיות פורצות דרך.
האם למידע מחקרי חדש זה יכולה להיות השפעה גם על ההוראה בכיתה?

 

כשהעולם הבדיוני הופך למציאות חיינו, שבה תפקידים מסוימים אינם נצרכים יותר ומקומות עבודה מועברים לטובת שירות הרובוטים (עילם 2015), קיים צורך לשלב בין הניסיון המצטבר של ההוראה מן העבר ובין הידע המדעי החדש בכל הנוגע לסביבת בית הספר ודרכי ההוראה.
למה הכוונה? כיצד ידע מדעי ממעבדות המחקר יכול להשפיע על חיי היום יום בבית הספר ובקידום ההוראה הכללית והמותאמת? אחד מהתחומים החדשים במעבדות המחקר בשלושת העשורים האחרונים הנו חקר המוח. מהפיכת חקר המוח פתחה בפנינו ממצאים רבים המשפיעים על חיינו ברבדים שונים ובטכנולוגיות פורצות דרך.

האם למידע מחקרי חדש זה יכולה להיות השפעה גם על ההוראה בכיתה? האם וכיצד ניתן ליישם ידע ממעבדות המחקר על המוח כך שיבוא לידי ביטוי בכיתה?
אציג מעט מן ההדגמות הניתנות ליישום מהידע המצטבר בחקר- המוח בחינוך ובהוראה באמצעות סיפור דמיוני על תלמיד בשם שגיא, שלצורך ההדגמה הוא תלמיד בכיתה ב‘. שגיא מגיע בבוקר לבית ספרו השייך לקבוצת בתי ספר חדשים מסוג בימ“א )בית הספר להוראה מותאמת אישית ואישיותית(. הוגי בימ“א ביססו את ה“אני מאמין“ של מאפייני ביה“ס על ידע משולב מתחום חקר-המוח ועל ידע מתחום החינוך המתבטא בהתוויה של סביבת הלימודים, במערכת שעות ובדרכי ההוראה בביה“ס. התוויה זו מבוססת על הכשרה בינתחומית חדשה של כלל המורים לקידום הוראה מותאמת אישית ואישיותית. חשוב לציין שאת הדוגמאות השונות במאמר זה ניתן להתאים לגילאים שונים ולנושאים שונים בהוראת המדעים.

למאמר המלא>>

מאמר של רונית רם-צור בכתב העת קריאת ביניים, גיליון 29-28 יולי 2017.